זה בסדר

לפני שבועיים או יותר נועם חורב פירסם פוסט על אישה שיצאה באמצע הופעה שלו ושזה ממש פגע בו

(נשבעת, זו לא אני ).

מי שלא קרא/ה את הפוסט שלו עד הסוף הגיב/ה ב'איך זה יכול להיות' ושההופעה שלו כזאת מעולה והוא כזה מדהים וכו' וכו' (מה שנכון בעיני)

אבל מי שקרא/ה עד הסוף הבין שהאישה שעזבה באמצע התנצלה בפניו בהודעה על שנאלצה לצאת בגלל קריאה מהבית - כלומר, זה בכלל לא קשור אליו, אלא קשור אליה. והמסר כאן היה ברור: לפעמים אנחנו נוטים להיפגע ולקחת אישית תגובות של אחרים כשלמעשה זה בכלל שלהם.

אבל אני רוצה להציע סוף אחר שיש לו מסר אחר שהוא לא פחות חשוב - האישה שיצאה, לא חזרה ולא כתבה דבר והמסר הוא - שזה בסדר.

זה בסדר שלא כולם/ן מתחברים אלינו. אין צורך להיעלב, לא צריך להתבאס זה בסדר שלא כולםן מתחברים לתכנים שלנו, לעמדות שלנו, לוויב שלנו, לצורת הניהול שלנו וכו'. זה בסדר.

ברור שנמשיך לעשות את הכי טוב שאפשר, להקשיב, להשתפר ולהת

אמץ, אבל אני מציעה לקבל בהשלמה את העובדה הפשוטה - אף פעם לא נוכל לרצות את כולםן כל הזמן, בטח ובטח מי שעומד/ת בפני קהל גדול.

ואתם יודעים/ות מה,

אפילו טוב שכך! בדיוק כמו שתיאוריה טובה נחשבת ככזאת הניתנת (לעיתים) להפרכה.

בתמונה אני בהופעה אחרת, נשארתי עד הסוף כמובן