ביום הולדת 5 ההורים שלי קנו לי אופניים, בהפתעה. וכשהגיעו לשכונה עם האופניים ביד כל כך התרגשתי מהמתנה ולמרות שזו הייתה יום ההולדת שלי שאלתי המון המון פעמים "זה שלי... זה בשבילי??!" וזה היה בטון מתרגש כזה, מתפלא ושמח עד בלי דיי.
את הסיפור הזה ההורים שלי מספרים לי כל שנה ואני זוכרת אותו דרך המילים שלהם, אבל האמת היא שבכל יום הולדת התחושות האלה של התודה והפליאה והשמחה - עולות בי אל מול המילים הטובות, היפות והנוגעות שאני מקבלת מכל עבר. תודה לכםן וגם היום כשאני כבר יודעת שזה שלי, זה בשבילי, אני עדיין קצת מופתעת.
וזה מחבר אותי למושג מהמם של פרופ' אדם גרנט שאני מדברת עליו לא מעט בהרצאות שלי #ענווה_בוטחת.
ענווה בוטחת היא האמונה בעצמנו וביכולות שלנו ואיתה ההכרה שלא תמיד יש בידינו את הפתרון הנכון ושלא הכל מגיע לנו.
ענווה בוטחת זה להיות גם וגם. גם בטוחות בעצמנו וגם קצת מפקפקות. גם יהירים וגם חסרי בטחון.
ענווה בוטחת מעניקה לנו את הספק הנחוץ לבחינה מחדש של הידע הקיים שלנו ואת הבטחון הנחוץ לחתירה אחר תובנות חדשות.
מאחלת לכולנו להיות גם וגם. שנה טובה